מה קורה בראש שלך כשאתה מדבר איתה?

שיעור בפסיכולוגיה: היום אני רוצה לדבר איתך על נושא סופר חשוב ועמוק. הנושא הזה הוא הפער בין מה שאתה אומר, לבין מה שאתה חושב.

ברשותך, אנחנו נערוך כעת ניתוח ראש פתוח בלי הרדמה 🙂 בוא ניכנס רגע לראש שלך בזמן שאתה מדבר עם מישהו, וננסה לנתח את כל מה שרץ ומתרוצץ שם בפנים. 

בזמן בו אתה משוחח עם מישהו, שים לב שמתרחשים שני דברים במקביל.

יש את המילים שנאמרות בפועל, ויש את מה שמסתתר מאחוריהן, מה שנקרא 'בין המילים'. זאת אומרת, כשאתה בוחר לומר מילה מסוימת, היא תוצאה של השיח הפנימי שלך עם עצמך,  המחשבות והרגשות שלך. אבל – לא רק.

המילים שנאמרות בסוף, המילים שיוצאות לחלל העולם, הן אלו שנאמרות מתוך מטרה להשיג רצון מסוים או תוצאה מסוימת, וכלל לא בטוח שהמילים הללו משקפות את המחשבות האמתיות, הרגשות והכוונות שיש אצלך בראש.
חשוב שתבין את התהליך הזה.

תהיה רגוע יותר במחשבות

קודם כל בשביל עצמך, כדי שתהיה יותר מודע למחשבות ולרגשות שלך, ומה אתה רוצה באמת…?! וכדי שלא תתבלבל לחשוב שהמילים שאתה אומר הן המחשבות והרגשות האמיתיים שלך.

וגם, כדי שתפנים, תרגיש ותבין היטב שגם המילים שאחרים אומרים לך, הן לא בהכרח האמת הפשוטה של הדובר.

גם הוא מבטא את המחשבות והרגשות שלו בצורה שונה ממה שהוא מרגיש או חושב.

המשמעות המעשית של התובנה הזו, היא שכאשר אתה שומע משפט, בקשה, טענה – אל תמהר להיתפס דווקא למילים שההוא אמר ותענה עליהם.

אלא, עצור רגע,

ושים לב גם לשיח הפנימי שחולף אצלו בראש, למחשבות ולרגשות הפנימיים שלו, ולמה שהוא באמת רוצה להשיג או להביע.
כי לפעמים אתה 'משחק אותה ראש קטן', ואתה נותן תשובה למילים עצמן.

מסביר את כוונתך, מפריך את הטענה של ההוא… אמנם זה נוח וקל יותר לטווח הקצר.  אבל בצורה הזו, אתה מפספס משהו חשוב.

אתה מחמיץ את ההזדמנות להגיע להבנה עמוקה יותר, ולתקשורת פתוחה וכנה. כך גם לא ניתן לעזור לשני לקבל את מה שהוא באמת צריך.

ולפני שאתן דוגמאות, בא רגע ונעשה סדר.

איזה סוגי שיח פנימי ומשפטים יכולים לצוץ לך בראש,

בעת שאתה מאזין בשיחה?

א. תכניות

המחשבות והתכנון של המילים שאותן אתה עומד לומר.

באילו מילים בדיוק תשתמש, ובאיזו הבעות פנים ותנועות גוף.

ב. בחינה

אתה בוחן את עצמך כל העת תוך כדי דיבור,

האם מה שכבר אמרת משרת אותך ונשמע טוב,

או שנשמעת מעליב מדי, פוגע מדי, יצאת טיפש, יצאת שקרן וכו'.

ג. ניתוח

תוך כדי דיבור של מי שמשוחח איתך,

אתה מנתח ומפרשן את מה שהוא אומר או עושה.

'אולי הוא מנסה להסתיר משהו?

האם אני עדיין מוצא חן בעיניו?

מה הוא חושב עליי?'

ובקיצור, אתה חושב על כל הספקות שעולים ביחס למה

שהשני חושב עליך, מתכנן ומרגיש כלפיך.

ד. זיכרונות

תוך כדי שיחה, יתכן ועולים בך זיכרונות מאירועים קודמים

הקשורים למי שאתה משוחח עמו  כעת.

אולי אתה נזכר בסיטואציות דומות מהעבר,

בהם מעורבים אנשים אחרים, והם משפיעים גם על המשך השיחה, ועל הרגשות שלך.

ה. בלי צנזורה

המשפטים האותנטיים שחולפים לך בראש,

מה היית עושה או אומר באמת! לו רק היית יכול.

כל מה שאתה מסנן כי זה לא מתאים,

או שזה יהפוך אותך לטיפשי, קטנוני, נקמן,

ובקיצור – כל מה שהיית מצנזר לו היית מדבר בקול רם.

אגב,

בכל האפשרויות הללו, אתה מתמקד בעצמך.

במחשבות שלך,

בזיכרונות שלך,

בתדמית שלך…

האמת, זהו הטבע אנושי, שאדם מרוכז בעצמו. 

אבל אם תרצה לתת לזולת,

ולאשה בפרט, מתנה אמיתית –

תן הקשבה נקייה, מתעניינת, הקשבה שמרוכזת רק בה.

כך תוכל להבין את הרגשות שחבויים בה,

תבין למה היא באמת מתכוונת, ותוכל לסייע לה. 

והנה דוגמא להבדל בין 'לענות למילים',

או 'לענות לכוונה שתחת המילים':

היא אומרת לך: 

'לאן אתה הולך כל הזמן?

איפה היית?

למה אתה לא מתקשר כשאתה מסיים את השיעור/ הפגישה'?

איך זה נשמע כשאנחנו עונה למילים:

'למה את חייבת לדעת איפה אני נמצא כל הזמן?

מה, את אמא שלי? אני חייב לך דין וחשבון איפה אני ועם מי אני מדבר?

מה את חופרת לי 'איפה אתה?' אני בעבודה, תאמיני לי, אני לא משחק!'

והאמת שהיא מתכוונת לומר: 

'אני דואגת לך, ויש לי דמיונות רעים מה קרה לך.

כל כך קשה להתקשר ולומר שהכול בסדר?!

לכולם יש לך זמן, ורק בשבילי אין לך זמן.

אני רוצה שתקדיש לי תשומת לב ואכפתיות,

אני מעוניינת שתתקשר אלי במשך היום כדי שארגיש שאני נמצאת

בעדיפות הראשונה שלך, ושאתה חושב עלי – לא חשוב היכן תהיה.'

ועכשיו איך זה נשמע כשאתה עונה לכוונה: 

'סליחה, הייתי עסוק. בואי נשב ונדבר את יותר חשובה לי מכולם.

מהיום והלאה אתקשר אם אתעכב, סליחה שציערתי אותך'. 

[וצריך שתזכור את לשון החזו"א באגרת הקודש:

'להודיע ביציאה לאן הולך ובשובו מה עשה'…] 

והנה עוד כמה סיטואציות

שעלולות להתרחש בחיי היומיום שלך:

סיטואציה:

ליל שבת, אתה יוצא מהתפילה בבית הכנסת.

חבר טופח לך על הגב, ושואל אותך: מה אומר? איך החליפה שקניתי, אה?

כשאתה עונה לו למילים:

'מה שחשוב זה שאתה אוהב אותה… אבל היום הולך פסים, אתה יודע…'

והאמת שהוא התכוון לומר לך:

תגיד לי שהחליפה יפה! תגיד שיש לי טעם טוב!

ואיך זה נשמע כשאתה עונה לכוונה:

'פששש איזו חליפה, איזה לוק, ממש יפה עליך!'

עוד סיטואציה:

תוך כדי שיחה נינוחה, האישה פורצת בבכי פתאומי.

כשאתה עונה לה למילים:

'למה את בוכה כל הזמן?'  

או שאתה שותק ולא מגיב (ובתוך תוכך מתהפך מה היא צריכה שלא הבאתי לה), '

תשמעי, אין לי כוח בשבילך, את לוקחת כל דבר קשה'.

והאמת שהיא התכוונה לומר:

'אתה יודע כמה עומס יש לי בראש', 'אני בלחץ נורא',

'אני דואגת שלא יקרה לך כלום',

'אני חוששת שלא אצליח',

'מאוד נפגעתי ממך'.

ואיך זה נשמע כשאתה עונה לכוונה:

'בואי, שבי אשתי היקרה, תירגעי, יהיה בסדר'.

לך תביא לה כוס מים וחבילת טישו ושב לידה מתוך נכונות. '

אני אעזור לך בכל, אנחנו נספיק בעזרת ה', במה לא הייתי בסדר?

במה פגעתי בך, אני מבקש סליחה!' (מעומק הלב)

סיטואציה עם הילד שלך:

אתה חוזר הביתה בערב, מותש מיום ארוך. הילד בן החמש מסתובב סביבך, זורק חפצים, מושך לאחיו בשערות, צורח ומפיל כסאות.

כשאתה עונה למעשים שלו:

'חצוף, מה אתה עושה?! מה נראה לך?!

למה אתה משתולל?

למה אתה מציק, תירגע מייד!

הוא מתכוון:

אבא, אני רוצה שתסתכל עלי!

אני צריך שתשים לב אלי,

שתחייך אלי, שתגיד שאתה שמח לראות אותי!

כשאתה עונה לכוונה:

'בוא חמודי, מה שלומך? ספר לי מה עבר עליך היום?

התגעגעתי אליך!'

נו, תכלס' איך אני עושה זאת בפועל?

ראשית,

תהיה מודע לעצמך ולאחרים,

כדאי להקדיש מעט יותר מחשבה תשומת לב לכוונה שמאחורי המילים.

אתה תהיה מופתע מהתובנות ומההבנה שתהיה לך

לגבי אנשים בכלל, ובבית בפרט.

שנית,

הרבה פעמים רק בשחזור שלאחר מעשה אתה מבין

למה באמת היא התכוונה כשאמרה זאת.

ומכיוון שהחיים שלנו הם תבניתיים וחוזרים על עצמם,

סביר להניח שתפגוש בסיטואציה הזו שוב,

ואז לפחות תדע מה באמת נכון לענות.

כדאי אפילו לשחזר את הסיטואציה בדמיון,

ואז לענות לה את התשובה המועילה ביותר.

כך המוח יהיה מאומן ומתורגל ל'זמן אמת'.

לדוגמא,

אתם לפני יציאה לחתונה. היא פורשת על המיטה שלוש שמלות,

ושואלת אותך 'מה הכי יפה?'

וענית: 'הכי יפה מכולם היא האמצעית, אחר כך השמאלית, ובסוף הימנית'.

ואז היא מבררת 'ומה דעתך על השמאלית?'

אתה אומר 'בעדיפות שנייה'. היא אומרת: 'טוב, אז אני אקח אותה'.

ואתה לא מבין. אם ככה, למה היא שאלה אותך?

כאן, בשחזור לאחור מתברר שהיא התכוונה בכלל לומר:

'תעזור לי להחליט מה אני אוהבת!'

היית יכול לעזור לגברת אם היית מנסה לגשש אצלה מה באמת היא חושבת על כל בגד.

לדוגמא, לשאול: 'איך תרגישי אם תלבשי את הבגד הזה או מ1 עד 10 ?

כמה את אוהבת אותו?

ולפי זה היא תוכל תכריע.

והנה, למדת להבא.

זכור! העיקר הכוונה!

חושב עליך, ומאמין בך! 

הרב משה עמר

מו"ץ ומדריך חתנים לחיים איכותיים

סגרת וורט? אני כאן בשבילך! כדי שתגיע הכי רגוע ובטוח ליום חתונתך!