סיפור פורימי עם מסר עוצמתי
אדם נכנס למטבח ביתו ולפתע הוא שומע מתוך המקרר קולות ורעשים. הוא פותח את המקרר
והוא רואה שכל הביצים שנמצאות במקרר משפילות וצוחקות על אחת מהביצים.
היא עומדת בפינה ונראית טיפה עצובה, והן מתנשאות עליה ומביישות אותה. הן אומרות לה:
'תראי איך את נראית'. את כזו שונה מאיתנו ובצבע חום' והן כולן ביצים לבנות, בוהקות עם קעקועים ורודים.
והיא…. שותקת 'איזה ריח מוזר יוצא ממך'. הוא מתבונן ורואה שהיא מתחילה להחליף צבעים והצבע שלה מתחיל להיות פה ושם ירוק אבל היא, לא עונה להן כלום.
איזו גבורה!
'את נראית כזו עתיקה, מרוב זקנה כבר יוצאים לך זיפים ושערות'. והיא.. בולמת את פיה ולא עונה.
זה ממש לא היה צפוי
האיש לא יכל להתאפק והוא שאל את הביצה: 'איך את מצליחה ככה לשתוק לכל הביזיונות וההשפלות שהן משפילות אותך?'
הביטה עליו הביצה ואמרה לו בקול רם ובוטח: 'אני בכלל לא ביצה, אני קיווי!
אני פרי טרופי ואקזוטי, משלמים עליי פי כמה וכמה מהן.
מכינים ממני שייקים, ובמגשי הפירות המעוצבים של הביוקר – אני הכוכב העיקרי. מה יש לי להתייחס אליהן בכלל.'
הערכה עצמית
ככה נראה מי שמעריך את עצמו. הוא לא נפגע ממי שמבייש אותו. הוא לא עונה לווהוא לא מרגיש שזה בכלל משפיע עליו. מה שנקרא: הוא לא יורד לרמה שלו.
במגילה אפשר לראות את הנקודה הזו אצל המן שהיה לו הכל חוץ מדבר אחד: 'ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה'. מה אכפת לך שהוא לא משתחווה לך? הרי כולם משתחווים לך, יש לך הכל!
אבל הוא לא העריך את עצמו, ולכן גם דבר כזה קטן העביר אותו על דעתו, ובסופו של דבר גם העביר אותו מהעולם.
גם במשתה אחשוורוש אפשר לראות שזו הייתה הנקודה, בזוגיות של אחשוורוש ו-ושתי. אחשוורוש קורא ל-ושתי להגיע למשתה, להראות את יופייה. ל-ושתי בעיקרון לא הייתה בעיה להגיע למשתה בצורה שאחשוורוש רצה רק שנוצרה לה בעיה שצמח לה קרן או זנב.
אם היא הייתה מגיבה לאחשוורוש בסגנון: 'אני לא מרגישה טוב כרגע, מחר אגיע בצורה שאתה רוצה' סביר להניח שאחשוורוש היה מבין אותה. אבל התגובה שלה הייתה התקפה, זלזול והשוואה בינו לבין אביה.
- א. תזכור מאיפה באת היית שומר הסוסים אצל אבא שלי
- ב. אבא שלי היה שותה כמו אלף איש והשתיה לא השפיעה עליו, ואתה, שתית קצת ותראה לאן הגעת…
רגע,
למה את צריכה לתקוף בשביל לצאת 'צודקת'
תגידי את האמת שאת לא יכולה לבוא. אלא, זה יושב על הנקודה של ערך עצמי נמוך שצריך לתקוף בשביל לצאת טוב. ואחשוורוש גם הוא לקח את הדברים קשה מידיי וציווה להרוג אותה.
רגע,
תנסה לחשוב שניה, הרי לא הגיוני שהיא לא רוצה לבוא ככה. כנראה משהו קרה לה, ומה אתה נפגע ממנה. אתה מולך כרגע על כל העולם. מה זה משנה מה היית בעבר? מה שחשוב זה מה שאתה עכשיו.
אבל זה מראה שבתוך תוכו, אחשוורוש הוא היה ונשאר שומר הסוסים.
עכשיו אתה, אם גם אתה נפגע לפעמים או מרגיש סוג ב' לא שווה, מבויש או מושפל, זכור!
אתה קיווי!
אתה מיוחד. אין לך תחליף ולא יכול להיות לך תחליף. אתה טוב כמו שאתה אל תנסה להיות מישהו אחר. אם ככה תחשוב ותרגיש, בלתי אפשרי יהיה לפגוע בך והתגובות שלך יהיו שונות בהתאם.
תחשוב על כך….
פורים שמח!
מאמין בך!
וחושב עליך תמיד, איך שרק יהיה לך הכי טוב!
הרב משה עמר
