איך משחק כדורגל יכול לשנות לך את החיים?

והיום – שיעור בכדורגל.

במשחק כדורגל, יש שני סגנונות משחק.

יש כאלו שמשחקים בשביל לנצח, ויש כאלו שמשחקים בשביל לא להפסיד.

ולפעמים הכוונה הזו,

היא מה שעושה את ההבדל בתוצאה של המשחק.

יש קבוצה שמשחקת את המשחק בשביל לא להפסיד. מה זה אומר?

זה אומר שהם ממקמים את השחקנים שלהם בעמדות הגנה טובות,

וכל העת הם דרוכים ומכווני מטרה – שלא יכניסו להם 'גול',

שלא יבקיעו להם שער.

ובדרך כלל, כשקבוצה משחקת בסגנון הזה,

באמת לא יצליחו להכניס להם גול,

אבל הם גם לא יצליחו להבקיע את השער של הצד השני;

הם רק שקועים בהגנה על עצמם.

לעומת זאת,

יש קבוצה שמשחקת את המשחק – בשביל לנצח.

ונכון, שלקבוצה כזו יש יותר סיכוי שיכניסו להם גול,

כי השחקנים שלהם בדרך כלל יוצאים קדימה,

לכיוון השער של הקבוצה היריבה,

והם לא נצמדים לעמדות ההגנה,

אבל…

הסיכוי שלהם לנצח עולה באופן דרמטי. למה?

כי הם מכוונים מטרה – לנצח.

אתה צריך לדעת,

שגם בחיים זה כך, כמעט בכל תחום.

יש כאלו שמשחקים בשביל לא להפסיד,

בשביל לשרוד איכשהו את הרגע ואת היום,

ויש כאלו שהמטרה ברורה להם – לנצח בכל תחום,

לפרוץ דרך, להגיע להישגים.

איך זה עובד בזוגיות

אתה יכול לראות זאת לדוגמא, בזוגיות.
יש בעל שמשחק כל הזמן את המשחק בשביל 'לא להפסיד'.

זה אומר, שאתה לעולם לא יכול לבוא אליו בטענות.

הוא כאילו תמיד 'יוצא ידי חובה' מול אשתו.

מסמן 'וי' על הדרישות שלה, וממלא את המחויבויות שלו כבעל.

מה שצריך, הוא עושה. ו… זהו.

אבל איפה הצמיחה?

איפה השגשוג?

איפה החדוה?

למה זה ככה?

לעיתים זה קורה בגלל כוויות שנכווית בעבר,

כשניסית לשחק בשביל לנצח, וחטפת.

ומאז אתה רק מנסה לשחק בשביל לא להפסיד.

אבל זה כל כך חבל!

אתה יכול להרוויח כל כך הרבה אם רק תנסה לשחק בשביל לנצח!

אני זוכר שפעם אחת הביאו פועל ערבי

לצבוע את חדר המדרגות בבניין של ההורים שלי.

הצביעה שלו הייתה על הפנים, ממש 'עבודה ערבית'.

בסוף, כשלא רצו לשלם לו, הוא אמר:

'מה הבעיה? איפה הבעיה?!

אה, זה? אני אסדר את זה',

והוא לקח פח צבע ומברשת, ותיקן את הצביעה.

'מה עוד? גם זה? הנה, סידרתי'.

בכל פגם שהראו לו, הוא צבע ותיקן נקודתית.

ומה שהוא סירב להבין,

זה שכל העבודה שלו לא מוצלחת…

השאלה האמיתית היא:

מה הייתה הכוונה שלך בתחילה?

למה הגעת לכאן לצבוע?

האם צבעת רק בשביל לצאת ידי חובה,

או שצבעת כדי שתתקבל תוצאה של קירות צבועים היטב…?

וזה נכון גם בחינוך ילדים.

איזה סוג אבא אתה?

האם אתה אבא שרק יוצא ידי חובה, בשביל לא להפסיד?

'מה צריך לעשות?

הנה, עשיתי, למדתי קצת עם הילד'.

 או שאתה מגיע בגישה של 'לשחק כדי לנצח',

חושב איך אפשר עוד להשקיע בילד ולקדם אותו,

מה יכול לעזור לו,

ואתה מוכן לעשות הכל כדי שהילד שלך יצליח?

איך אתה לומד תורה? איך אתה מגיע לכוילל? 

יש אברך שמגיע לכוילל רק בשביל לצאת ידי חובה של הראש כולל.

אז הוא מגיע ברגע האחרון האפשרי של השמירת סדרים,

הוא עושה מבחן – העיקר לעבור בציון עובר, וכו'.

ויש כאלו שמגיעים בשביל לנצח.

הם משקיעים במשחק שלהם.

גם אם זה אומר לבוא יותר מוקדם.

הם מחליטים:

'זו המטרה שלי בחיים, ואני רוצה להצליח בה כמה שאפשר.

אני רוצה להשקיע בלימוד כאן בכוילל, כמה שאני רק יכול!'

וזה נכון גם מול הרבונו של עולם.

איך אתה מקיים את המצוות שלו?

בשביל לא להפסיד,

כדי שלא יבואו אליך בתביעה,

או שאתה עושה את רצונו כדי לנצח,

לשמח את הרבונו של עולם,

ואתה עושה הכל על הצד היותר טוב…?

תגיד, זה באמת משנה?

כן! ואני אפרט,

א. התוצאה אחרת. 

זוכר את הדוגמא של הצבעי הערבי? 

כיון שהוא לא באמת רצה להצליח,

ולא היה אכפת לו איך הקיר ייראה, זה נראה בהתאם… 

כשאתה קונה לאשתך מתנה ליום הולדת רק כי 'ככה צריך'

או 'כדי שלא תיעלב ששכחתי', המתנה שתקנה תשדר זאת.

מן הסתם תחפש לקנות את הדבר הכי זול, הכי מהיר, והכי בקלות. 

אבל הצד השני מרגיש זאת…

החמצת הזדמנות לשמח את אשתך.

להראות לה שהיא חשובה ויקרה לך, לחזק את הקשר ביניכם.

נכון, היא לא תבוא אליך בטענות, כנראה, אבל ההרגשה…

ב. התחושה שלך אחרת. 

אדם שעושה ופועל רק כי 'הוא צריך', 'חייב', אין לו ברירה,

או כי הוא מפחד ממשהו, לא נהנה כלל מהפעולה שלו.

הוא חש כל העת כבול, מובל, וחי בעל כורחו.

רצון החיים, ההתלהבות וההתרגשות שלו – נכבה.

הוא מפספס את כל הנאות החיים הקטנות,

(לשמח את האישה, לקנות ממתק לילד, ללמוד בכוילל ברצינות…)

וכל הדברים המשמחים הללו –

הופכים עבורו למטלות מטרידות ומרגיזות.

כי אדם נהנה – כשהוא בוחר לעשות משהו.

כשהוא עושה את אותו הדבר בעל כורחו,

הוא מרגיש מותש, מרוגז וכבול.

זה ההבדל בין מי ששט בסירת משוטים כדי לברוח מלהקת תנינים,

לבין מי ששט בסירה כדי ליהנות מההפלגה ומהנוף. 

מי נהנה יותר מהשייט הזה…?

ג. אתה מתקדם בחיים. 

כשאתה מסמן לעצמך מטרות,

יעדים,

ושאיפות,

אתה מתקדם אליהם, ובעזרת ה' גם תגיע אליהם.

אבל מי שעסוק רק בלהגן על עצמו,

לבדוק שהוא לא מפסיד ולא נכשל,

באמת לא יפסיד, אבל גם לא ירוויח.

הוא יישאר בדיוק באותו מקום.

באותה רמה ברוחניות,

באותו תפקיד,

באותה רמה של זוגיות והורות.     

בכל צעד בחיים, כדאי שתשים לב לנקודה הזו.

 תברר עם עצמך כל הזמן:

'באיזו תודעה אני נמצא?

איזה משחק אני משחק עכשיו?

האם אני משחק בשביל לנצח,

או שאני משחק פה בעל כורחי, רק כדי לא להפסיד?

ההבדל הוא אם תצליח או לא תצליח.

בנוסף, ההבדל הוא אם יהיו לך חיים מאושרים, או לא.

ההבדל הוא אם תגיע למטרות שלך, או תישאר במקום.

מאוד תלוי בסגנון משחק שאתה משחק.

ותדע,

שאם אתה משחק בשביל לנצח –

זה אומר שאתה צריך להיות מוכן גם להפסיד.

לדוגמא:

יש בעל שרוצה לפנק את אשתו, אז הוא מנסה להציע רעיון כלשהו.

הוא מנסה לייצר מצב חדש, שיהיה טוב לאשתו.

רוצה ליזום יציאה בהפתעה, לארגן טיול, לרשום אותה לקורס נחמד.

אבל…

אשתו מסרבת.

או משיבה בשלילה.

או מתאכזבת.

יש בעל שאומר,

'אוקיי, אני מהיום משחק רק בשביל לא להפסיד.

אם היא תרצה משהו – שתבקש בעצמה'.

נכון,

הוא לא יפסיד יותר, אבל הוא גם אף פעם לא ינצח.

איזה חיים אלה…?

אבל יש בן אדם שלא מתייאש.

הוא אומר לעצמו: 'נכון, אז פישלתי פעם אחת, אבל אני אנסה עוד פעם.

אולי היא מעדיפה מסע קניות, ולא טיול במדבר יהודה.

היא כנראה אוהבת שאני מכין אותה מראש, ולא מפתיע אותה.

פעם הבאה, אנסה אחרת.

וגם אם שם אני אפשל –

אני אנסה עוד הפעם, ואולי בפעם הזו אני אצליח'.

אדם כזה, סופו להצליח.

כי מפעם לפעם הוא לומד עוד,

מבין אותה יותר,

ומדייק את עצמו.

וזה נכון בכל תחום.

צריך לשחק כדי לנצח,

ולהיות מוכן להסתכן ולהפסיד.

רק זו היא הדרך לנצח ולהצליח בחיים.

אז איך אתה משחק?

אתה משחק בשביל לנצח, או בשביל לא להפסיד?

מאמין בך!

וחושב עליך תמיד, איך שרק יהיה לך הכי טוב!

הרב משה עמר

מו"ץ ומדריך חתנים לחיים איכותיים!

סגרת וורט? אני כאן בשבילך! כדי שתגיע הכי מוכן בטוח ורגוע ליום חתונתך!