זה היה בר"ח ניסן, בין הזמנים.
כולם עסוקים בהרבה ניקיונות וסדר ולפעמים גם אוכלים מזון מהיר.
וברשימת התפוצה שלי שאלתי
שתי שאלות אתגר מהירות. וביקשתי שיענו לי עליהם בכנות.
שאלה ראשונה:
כשאתה אוכל משולש פיצה,
מאיזה צד אתה מתחיל לאכול את הפיצה? מהפינה או מהעגול? [מהשפיץ או מהקשה?]
[שאלת רשות] מה לדעתך זה אומר?
שאלה שניה:
יש לך בבית חדר, שכל הרצפה בו זרועה בחפצים.
מהי השיטה הכי מהירה שלך לסדר אותו?
א. מרכז את כל החפצים בפינה אחת ומשם מסדר כל חפץ למקומו.
ב. מרים בכל פעם חפץ אחר, ומחזיר כל דבר למקום שלו.
ג. אחר __
והרי התוצאות של סקר הפיצה הגדול!
אז ראשית תודה גדולה לכל המגיבים והמפרגנים.
אתם מיוחדים! נתתם לי הרבה כח!
הנה תוצאות הסקר מתוך 162 תשובות
לאכול פיצה מהשפיץ לוקח מקום ראשון!
הרבה שאלו אותי מה זה אומר עליי? והאם זה נכון או לא נכון?
והתשובה שאין בזה נכון ולא נכון כי אתה מיוחד!! וגם הדרך שלך היא מיוחדת!
כאן במאמר יש את כל ההסבר לסק הזה והמשמעות שלו לגביך >>>
והנה חלק מהסיבות לתשובות על הפיצה
- מהשפיץ, בגלל שאני רוצה לגמור עם מה שאני יותר אוהב, וזה הקשה.
- מהשפיץ כיון שיש איך להחזיק את המשך האוכל.
- מהשפיץ כי שם זה הכי טעים
- מהשפיץ, כי יותר נח להחזיק בחלק הרחב והקשה.
הכי מגרה זה להתחיל מהשפיץ שם יש את הפינוק האמיתי של גבינ"צ נוטף רוטב. אבל זה הכי כייף להתחיל מהקשה ולאט לאט להתקרב להכי טעים
מתחיל לאכול מהשפיץ , כי הקשה זה הכי כיף בפיצה ואני תמיד מסיים בטעם טוב , חוץ מזה אם אני לא אוכל מהשפיץ כל הרוטב נשפך .
מהשפיץ, שומר את הקצה לסוף ( הכי טעים)
אני מתחיל מהשפיץ. הוא יותר מגוון בטעמים, והוא נגיש יותר (מהקל אל הכבד)
את הקשה עם הרוטב ואחר כך את מהשפיץ
אוכל מהשפיץ הרך
מהשפיץ מעדיף קודם את הטעים ואח"כ את הפחות
בפיצה מהצר בחדר כל פעם אחרת לפעמים אוסף וכ' ולפעמים חפץ חפץ
מהשפיץ… (קודם ליהנות ממש ששייך ואח"כ לטפל בקשיים…😉)
בעיקרון אני לא אוהב פיצה ואם אני כן אוכל שאשתי מאוד מעוניינת שאני ילך איתה אז אני אוכל את זה בצורה שאני חותך אותה לשניים ומתחיל דווקא מהצד הקשה לרך
תלוי במודא.. [אולי צ"ל מוזה]
מי אוכל את הפיצה שלא מצד השפיץ?
פיצה אני מתחיל מהשפיץ (נראה לי שכולם מתחילים ככה כי אף פעם לא ראיתי מישהו שמתחיל מהקשה).
לגבי הפיצה אני מתחיל מהשפיץ, ואני חושב שזה בגלל שאני דיי מסודר ופשוט אני מעדיף לאכול בצורה מסודרת…
בפיצה רק מהשפיץ. כי נגיש יותר
מהשפיץ [זה לא אומר שום דבר, פרקטית זה הכי מסתדר, תנסה להחזיק את המשולש מהשפיץ ולהתחיל לאכול מהקשה… – אי אפשר, וכיון שמוכרחים להחזיק בקשה אז אוכלים לפי הסדר, כמו שכשמחזיקים עוגיה או כל דבר אחר לא מתחילים לאכול מהצד שבו מחזיקים אלא מהצד הפנוי… בנוסף יותר קל לנגוס בחלק הצר יותר שנכנס יותר בקלות לפה בלי ללכלך…
פיצה אני מתחיל מהשפיץ כי ככה זה סדר האכילה
אני אוכל את הפיצה קודם כל מהרך ולא מהקשה לגבי השאלת רשות של הפיצה, אני חושב שזה יכול להצביע על סגנון של בנאדם, למה הוא חושב שלדעתו יהיה יותר חכם לגשת ראשון, האם ישר לדבר הקל יותר והנח יותר כרגע, ובסוף נסתדר עם הדברים היותר קשים ומסובכים, ( לאכול עכשיו את החלק הרך, ובסוף נתמודד עם הקשה / נח לטאטא עכשיו בבת אחת הכל למקום אחד, ובסוף נתמודד הרבה עם ערימה אחת גדולה) או להפך קודם שווה להתאמץ ולהתחיל בדברים הקשים בהתחלה, כדי שבסוף יהיה יותר קל או יותר נעים ( לאכול עכשיו את הקשה כדי שיישאר בסוף הטעם הטוב של הרך / לסדר עכשיו כל דבר בנפרד אפילו שזה קשה בהתחלה, אבל בסוף אני לא יהיה מותש בבת אחת כי עבדתי לאט ומתון)
את משולש הפיצה קודם את החלק הקשה כי הוא פחות טעים ומעלין בקודש.
בפיצה אני מקפל אותה מטעמי נוחות ואוכל מהשפיץ.
מהשפיץ, יש יותר גבינה….. אא"כ נטלתי ידים אז אני עושה המוציא על הצד האפוי יותר (לא יודע אם ככה צריך לנהוג מבחינה הלכתית אבל ככה אני נוהג). אולי זה אומר שהעיקר עכשיו טעים עדיף אפילו אם אח"כ אשאר עם הקשה… אכן צריך לעבוד יותר על התאוות…
כמובן מהשפיץ. זה אומר שמתחילים מאיפה שהכי קל וטעים.
מהשפיץ ,שם זה הפיצה החלק העגול זה למי שלא שבע מספיק מהפיצה. רשות: זה קשור למי שאוהב להנות מיד או שזה קשור לנרווים בהמוציא שיהיה רק בצק
מהשפיץ (אני אוהב יותר את הרך)
אוכל מהשפיץ ( יעני מהקל אל הכבד)
מהשפיץ, עניין של נוחות.. ולא יודע מה זה אומר… לא חושב שיש בזה משהו..
ברור מהשפיץ הרותח..
מכפל את המשולש, ואוכל מהשפיץ , ולמה? כי למדנו ממך שכל דבר מתחילים מהקטן לגדול
מהפינה – ממשיך לקשה ומסיים בפינה- נשאר טעם טוב..
פיצה מתחיל לאכול בשפיץ אבל לא הכרחי תמיד אפשר לעגל פינות ולאכול מהפינה.
אני בדרך כלל חותך את הפיצה ואז כבר אין לי מושג מאיפה אני אוכל
מהשפיץ. כי זה הכי פחות מלכלך
מהשפיץ לא חשבתי למה
ביס אחד ואני מסיים הכל ….
מהקצה העגול, כדי שיהיה לי סוף טעים:)
מהשפיץ… ואין לי שום מושג מה זה אומר זה בס"ה פרקטיקה של אכילה ותו לא…
אוכל מהקצה הרחב של הבצק – אוהב להתחיל בקושי ולגמור בסוף הטעים והמושלם … ההקשר וההגיון הצרוף " יש דרך ארוכה דהיא קצרה ויש שהיא קצרה אך ארוכה" … לפעמים עדיף לאכול בהתחלה קצת "מרור" … בכדי להגיע לחרוסת המתוקה בסוף … כי אין היגיון שהשועל יעשה דיאטה פעמיים בהגיעו לחור הצר בשביל לאכול את סעודתו מעבר ל …
מהשפיץ, לאחמ"כ אני אוכל את הקצה = הכל כדי להתחיל וגם לסיים בטעים
יש עוד: איך אנשים אוהבים את הפיצה שלהם?
מתחיל את הפיצה מהשפיץ – להתחיל מהדברים הקטנים והישימים ואח"כ לעבור לרחב והגדול
רק מהשפיץ! לא נראה לי שמישהו יענה לך אחרת… אבל גם אם כן אני מכבד אותו/ה…. (בונוס: בטח כולם יענו לך שהשאלה היא אם אתה שומר את הקשה לסוף או את השפיץ הנאה לסוף… אבל ע"פ הנסיון מהמיילים שלך, זה שיש אנשים/נשים שרגילים/רגילות אחרת ממך… ותתמודד….)
מהפינה. כך נהנים בכל רגע, כי אוכלים את הההכי טוב שיש לאותו המומנט 🙂
תלוי מה מתחשק לי אז מתובל ולח או פשוט ויבש
אני מתחיל מהשפיץ! {ולא עוד אלא כשאני מגיע ל'קשה' אני עוזב וחוטף מהר את המשולש הבא….😉
מתחיל מלמעלה כדי שהטעים יישאר בסוף עם כל הגבינה צהובה
לא אוכל פיצה, אני רגיש לגלוטן, הפיצה בתמונה ממש מגרה אותי, כפרת עוונות. אבל אם אתה שואל איך אוכלים תשאל את האמריקאים בפיצה אורי, פשוט אומרים למוכר לא לחתוך ומגלגלים את הפיצה כמו לאפה ואוכלים לא מהקצה ולא מהשפיץ… אבל האנגלים יאכלו אותו על צלחת עם מזלג וסכין וכמדומני שהם מתחילים עם השפיץ..
מתחיל מהשפיץ משום שכולנו אוכלים ישר, גם את השקית חלב בקנקן כולנו פותחים ישר… והסיבה לכל זה היא משום שאנו רוצים להיות טובים ככל האפשר
מהשפיץ- כדרך כל אדם
מהעגול וזה אומר שיש לי סבלנות ושאני מעדיף לאכול את הפחות מוצלח בהתחלה וכו"
פיצה מקפל את המשולש ל 2 ואוכל מהאמצע או מהצד תלוי בסוג של הפיצה
מהפינה וזה אומר שיצר תאוות האכילה וקושי בדחיית סיפוקים גדול וקשה אצלי ולכן אני אוכל מהמקום הטעים יותר.
ברור ופשוט שאוכלים מהשפיץ ומרכזים ואז מסדרים, דרך אגב אם אתה קורא את זה שתדע לך שהרבה הדרכות אני קורא ושומע בתקופה הזאת ושלך זה לבל אחר לגמרי כמה רמות מעל כולם יישר כח עצום!!!!!!!!!!!!!! ואני מכיר כמה נשואים שהפניתי להם את המיילים שלך ומשהו זז שם …… מידיעה !!!!!!!!!! [תודה רבה לך ולכל המפרגנים. שימחתם וחיזקתם אותי– משה :)]
מהשפיץ כדי שלא יתלכלך לי הידיים (נראה לי)
במשולש כמו כולם מתחיל מהחלק הצר, בפשטות כי אני שומר את ה"סבל" לסוף, ומעדיף את ההנאה המידית, ובעצם למה לא?
מהחלק העגול הקשה כדי שהחלק הטעים עם הגבינה צהובה ישאר לסוף
תמיד הייתי אוכל מהשפיץ אבל אישתי הרגילה אותי לאכול מהקשה כי אז מסימים עם טעם טוב😋
שים לב: זה נהיה מעניין יותר ושונה יותר
אני אוכל מהשפיץ אבל אשתי מהקשה, זה אומר משהו?😉 אשתי אמרה לי פעם שהיא אוכלת ככה כדי לשמור את הטעים לסוף… ואני לא יודע למה אני אוכל ככה…
לגבי משולש פיצה, תלוי אם יש לי מנה אחת-שתיים, שאז אני מתחיל מהקשה כדי לשמור את ה"רך" לסוף. ואם אני בסעודה ציבורית עם הרבה שפע, אני מתחיל מה"רך". לשאלת הרשות- מה זה אומר- האם להנות מהרגע או מלשמור את החוויה לסוף שזה כידוע מחלוקת גדולה בספרי אחרוני האחרונים. במחשבה ראשונה חשבתי שזה בא לחדד את ההבדלים בין סגנונות של אנשים. במחשבה שניה אני אומר שאם כל שבוע אתה מפתיע מחדש, כנראה שגם הפעם יש איזו הפתעה רצינית.
מהשפיץ כי זה יותר טעים ועדיף להתחיל מהטעים ואח"כ לפחות, משותף בשניהם זה כאלה שרוצים כאילו את המושלם ברגע הראשון, מאמינה שיש כאלה שמשאירים את הטוב לסוף….אני להפך
פיצה אוכלים מהשפיץ שלה
לגבי הפיצה אוכל מהשפיץ כי ככה יותר נוח לאכול כשיש משהו יציב להחזיק
לפעמים אני מתחיל מהקשה אבל אחרי החתונה לרוב זה מהשפיץ
תלוי איזה פיצה
עם כזו פיצה …..הייתי אוכל אפילו מהאמצע. ועם כזה בית הייתי משאיר מבולגן….😂 בכנות!
מהעיגול, כדי לגמור עם החלק הקשה, ולהשאיר את הטעם הטוב לסוף, להישאר עם הטעם הטוב
מהקשה. שיישאר טעם טוב בסוף. וזה אומר שמוכנים לסבול בהתחלה כדי ליהנות בסוף.
והנה חלק מהסיבות לתשובות על הסדר בחדר:
תלוי ברמת הבלגן. יתכן מאוד ואזיז את הדברים למקום אחר ואז אתחיל לסדר או לחילופין בכל פעם אפנה מקום למשהו ואקח את הדברים הרלוונטים אליו ואסדר כך שבכל רגע נתון אוכל לעצור ולהמשיך לאחר מכן מאותה נקודה בלי להתחיל מהתחלה
מרים מיד ומסדר.
האם יש דרך לסדר את החדר?
איך אני מסדר. גורר הכל לצד אחד ואח"כ… עדיף לדבר ביחידות…
לסדר חדר לוקחים כמה דברים מהרצפה שקשורים לאותו מקום ומסדרים, אח"כ ממשיכים ומרימים רק שניים שלושה דברים ביחד, אבל לא לרכז הכול זה סתם חבל וזה גם לוקח יותר זמן, וגם פחות מפריע בעין אז יש סיכוי שאתה לא באמת תסדר
בלסדר בית – אין לי נייר עמדה מוסדר בנושא….
תלוי אם אני לבד או עם אשתי…
מרים כל פעם חפץ אחר אפי' שבהיגיון הרבה יותר נראה לי דווקא לאסוף ואז להרים אבל הסיבה שאני עושה כך זה כי יצר העצלות אצלי גדול וקשה..
לפעמים אני מטאטא את כל הרצפה למקום אחד משתדל כמה שפחות יתערבב עם הליכלוך ואחר כך מרים קבוצות לפי אזורי מיקום(אזורי חלוקה) ואחר כך אוסף את הליכלוך וחסל ולפעמים אוסף את החפצים לפי אזורי מיקום בלי לרכז קודם ואחר כך מטאטא את הלכלוך.
השיטה הכי מהירה לנקות זה לבקש מהאשה או מאחד הילדים לסדר שיטה יותר מהירה זה לטאטא אל מתחת לשטיח…
לגבי ניקיון, אני מסדר לפי אזורים.. {למשל קודם את כל מה שנמצא על השולחן אח"כ מה שנמצא על הספה, בד"כ אני מתחיל מהאור הכי עמוס, כמו כן אפשר לחלק אזורים לפי ילדים כל אחד לוקח אזור / חדר מסוים}
מרכז הכל לפינה אחת. שומר על הכוחות שלי לדברים נוספים 🙂
אוסף בנפרד כך אישתי הרגילה אותי…
להרים כל חפץ ולהחזיר למקום כי כשמרכזים זה מייאש שיש כ"כ הרבה דברים
תלוי איזה סוג בלגן הרבה מינים או מעט… ובאופן כללי משתדל להתייעל לא ללכת יותר מדי פעמים הלוך חזור עד כמה שניתן , אבל לא תמיד הנקודה הזאת בראש מעייני, כשאני עושה סדר בחדר אני פשוט זורם…
אוסף את הכל למרכז הבית ומשם מתחיל לסדר בבת אחת.
מרכז בערימות נפרדות לפי חלוקה ואז לוקח כל ערימה ביחד למקומה.
השיטה שלי היא להתמקד בכל מה ששייך לקטגוריה מסויימת למשל כל הלגו אוסף הכל ואז עובר לצעצועים הבאים כך עד שנגמר ולמעשה כל יום אני נתקל בזה בסידור הבית כשכל הבית לא מסודר אני מתחיל בחדר שינה שהוא בסוף הבית ומתקדם לאמבטיה ואז חדר ילדים סלון מטבח כלומר החדר שינה נתפס אצלי כנקודה הכי פנימית בבית אז אני מתחיל משם וממשיך לפי הסדר.
לוקח כמה דברים כמה שאני מצליח בפעם אחת, ומסדר אותם לפי המסלול כל אחד במקום שלו לפי סדר המסלול, וחוזר חלילה.
כשמחזירים כל דבר למקום אז אפשר לסדר. ואם תעשה ערמה זה עבודה כפולה
דבר ראשון לסדר את הדברים הגדולים ואחר כך שמים הכל בפינה ומסדרים
מתמקד כל פעם באיזור מסויים, למשל, דבר ראשון את כל המשחקים, דבר שני כל מה שצריך ללכת לחדר ילדים, אח"כ כל מה שצריך ללכת למטבח וכו'
לגבי הסדר, אני מעדיף כל פעם להרים חפץ אחר למקום, תוך כמה דקות כבר רואים הרבה שינוי
הכי טוב לא לפזר ולא לעשות בלאגן על הרצפה…
מרכז את הכל ואז מסדר לפי קטגוריות , יותר קל לסדר הרבה בלאגן במקום קטן מאשר קצת בלאגן במקום גדול
אני עושה קטגוריות או אזורי פיזור ומתחיל לסדר כל דבר למקומו
אני מתחיל קודם החפצים הגדולים ולאט לאט אני מגיע לחפצים הקטנים יותר ואז אני אוסף אותם לפי מקומם
למרכז הכל לפינה או לאמצע כך שיש מקום לעבוד ולסדר והבלגן במקום אחד.
לקרוא לאשתי! זה השיטה היעילה בעולם!!! אבל ברצינות, הדרך שלי היא להתחיל עם הדברים הגדולים, – אחרי דקה, הייאוש נעלם! והמשימה נראית אפשרית!!!
סדר בבאלגאן: מרכז ואח"כ ממיין בשטח פחות או יותר את עיקרי הבאלגן וכך מסדר חבילות חבילות ה"ה בסדר בכביסה או בספרי קודש בביהמ"ד
מרכז הכל לפינה ונהנה מהיופי של החדר (ושוכח מהפינה הזו) סתם! נהנה מהיופי של החדר ומקבל הרחבת הדעת למיין את החפצים . (זה ברצון.)
