כשאתה נכנס הביתה… חלק ב' [התגובות]

>>תראה כאן את השאלה ששאלתי שעליה קיבלתי את כל התגובות האלו.

השאלה הייתה: כשאתה מגיע לבית שנייה לפני שאתה מניח את היד על הידית ופותח את הדלת… 

מהי המחשבה שעוברת לך עכשיו, ברגע זה, בראש???

הנה חלק מהתגובות שנשלחו:

-"נראה מה המצב היום"

-"ממש מביך, נראה לי שאני רוצה שפשוט יהיה שקט בבית, ואני יוכל לנוח על הספה לכמה דקות. עובר לי בראש חרדות שזה לא ממש מה שיהיה."

-"אני רוצה לנוח, לקרוא משהו, לאכול משהו, בלי צורך לטפל בילדים ובלי שיחות ארוכות עם אף אחד…"

-"אם יהיה גם מסודר בבית – אני מאוד אשמח…"

-"השאלה הזו ממש נוגעת לי ולחבריי, כיוון שאצלנו מצד הכולל יש התעקשות שנתפלל ערבית בכולל, מה שגורם שנחזור הביתה יותר מאוחר. כולם מתלוננים שלאשה קשה כל כך הרבה זמן לבד עם הילדים, אחרי יום עבודה מפרך שלה.

עצור! אישה לפניך |

אם לא עוצרים לפני הדלת וחושבים, כל הערב הוא אנדרלמוסיה גדולה בכל המישורים. אני תמיד אומר להם בכולל, שגם אנחנו עייפים אחרי יום שלם, וגם אנחנו צריכים מנוחה כמו האשה, אבל אנחנו לא עם הילדים בשיא הפורקן שלהם כמה שעות, לכן עלינו מוטל לעשות שינוי מחשבתי, בדיוק ברגע שדיברת עליו. 

לחייך חיוך גדול, להוריד את העייפות ולתפוס פיקוד. אם ביחס לילדים, לרקוד איתם ולשחק איתם ואם זה בארגון הבית לשינה. אחר כך מרוויחים אשה שמחה, ואתה מבסוט שהצלחת לעשות אווירה נעימה והילדים רגועים…"

-"סוף סוף הגעתי אל המנוחה והנחלה"

-"מקווה שהכל טוב והבית יהיה רגוע"

-"בבקשה כמה דקות ספה, עוגה, ומנוחה"

-"שלאשתי תהיה אוזן קשבת לשמוע מה עבר עלי היום"

-"שרק תחייך ויהיה לה מצב רוח"

-"אני מקווה שאשתי עם מצב רוח חיובי"

-"איזה כיף לחזור לבית! האמת… מצפה לחיוך ומילה טובה, ולא לתלונות.. .אבל אני כובש את הציפייה, ואם זה יקרה – זה בונוס!"

-"אני מקווה שהילדים רגועים במיטה, ואשתי לא ישנה. ואולי… גם ארוחת ערב מוכנה. אם לא, אני משתדל לקחת נשימה ארוכה… וקדימה ילדים סיפור במיטה… 

מה צריך להיות: לצפות שהבית הפוך והילדים במצב רוח קופצני ואישה ישנה, כל מה שלא ככה -בונוס!"

-"לרוב לא חושב על כלום, לפעמים על החיבוק החם לילד שלי, או על אוכל, שאני מגיע רעב"

"שתקבל אותי עם חיוך מרוצה מעצמה, ולא סחוטה ו"המלאך הגואל הגיע" בפיה"

-"אני מקווה מאוד שהאווירה בבית תהיה חיובית גם מצדי וגם מצד אשתי, ומתפלל שלא יהיו כשלונות בזה, על אף שאני מותש מכל היום שעבר."

תתאפס לפני הכניסה לבית

-"מתאפס שנייה, נכנס לבית רגוע בידיעה שאת הילדים אני רואה בבוקר כשאני מוציא אותם לגן, ובערב, בשבע. אם בשעה הקרובה אהיה עצבני, זה מה שיהיה לילדים מאבא. לא מתכון טוב לילדים טובים וצדיקים."

-"אההה אין כמו לחזור לבית לשתות ת'קפה של אשתי ולהסתער על ההשכבה."

-"משאיר את כל מה שהיה לי עד עכשיו בחוץ, מפנה את ראשי ממחשבות, וחושב איך לעשות לאשתי טוב על הלב כשאני נכנס לבית."

-"האמת שזה תלוי, אם יש מה לעשות/לסדר בבית אז המחשבה "יואוו כמה יש לעשות" ואם הבית מתוקתק אז זה: "אחח איזה כיףףף סוף סוף פינוק של בית!"

-"מה אני אומר לה, למה חזרתי מאוחר???"

-"יש כמה אפשרויות:

1. חתן טרי חסר נסיון בטוח שזהו, נגמר היום ואשתו (אמא שלו) רק מחכה לשרת אותו..

2. חתן טרי מהסוג החנון, שעושה בדיוק מה שאמר לו המדריך.

3. בעל נסיון שמבין שלא נגמר כלום, אך מצליח לנהל את המצב לטובת כולם. לפעמים בקלות ולפעמים לא. הכל לפי טבע האיש, טבע האשה ושאר המטלות או האתגרים שלפניהם"

-"אין מחשבה, מגיע לדלת, מיד לוחץ ופותח"

-"מקווה מאד שרגוע כאן ואוכל גם להירגע"

-"בא לי להעיף ת'נעליים ולצנוח על הספה"

על מה עוד אתה חושב לפני שאתה נכנס לבית?

-"הלוואי ויש מרק עשיר וחם שממתין לי על הכיריים… מעניין אם האמצעית (מאתגרת במיוחד…) הייתה ילדה טובה הצהריים הזה, או שהצליחה להוציא שוב פעם את הרבנית מהכלים… אלו מחשבות רק כשאני מגיע באמת תשוש וגמור, שברוך ה’ ,זה לא קורה הרבה, אבל ברגוע, אני יכול לטפוח לעצמי (קצת) על השכם… אני על פי רוב עוצר 15 שניות, ולא נכנס ספונטני, אלא עם שימת לב לשינויים שחלו מהבוקר כשעזבתי את הבית, ומשתדל להיות חיובי. לא תמיד מצליח…"

-"אני נזכר בסיפור הידוע של הגרש"ז אוירבך, אני יודע שצריך לעצור לרגע ולחשוב. לפעמים עוברת בי מחשבת הודיה לה' על העזר שנתן לי (זה רק לאחרונה, לא היה תמיד, אל תחשוב)…

-"המחשבה היא מה המצב של אשתי בבית."

-"געגועים, ציפייה, המחשבה שסוף סוף הגעתי כבר הביתה."

-"סוף סוף אני פוגש את אשתי אחרי יום ארוך. מקווה שככה זה אצל כולם!"

-"שאשתי תקבל אותי בחיוך רחב… ואז תפילה לה' שהערב הזה יעבור בטוב ויהיה כיף ביחד…"

-"הלוואי ומוכנה בשבילי ארוחת ערב…"

-"סוף סוף לראות את אשתי! אמנם רק לכמה דקות כי אני צריך ללכת, אבל זה שווה המון. זה מוסיף לי ואני חושב גם לה, לשמוע מה עבר עליה היום איך היא מרגישה וכו'. זה ממש מעיר אותי, אחרי יום כזה מעייף…"

-"לראות בית נראה באופן נורמלי, ואם לא אז לא לראות את אשתי יושבת על הספה באפס מעשה."

-"הלוואי ואשתי מחכה לי ערנית ולא עייפה, והלוואי שהיא לא צריכה ממני עכשיו עזרה, הלוואי ויש לה זמן פנוי אלי"

ההרגשה בכניסה לבית

-"דבר ראשון לוקח נשימה עמוקה, ומעביר לי בראש את כל הדברים המשמחים שהיה לי היום… נכנס עם חיוך ואמירת שלום לבבית… (ומוכן להכל…)"

-"אשתי יושבת על הספה, אני פותח ואומר שלום, והיא שמחה וקמה לקראתי (לא נעמדת לכבוד ומתיישבת שוב, אלא קמה ובאה לקראתי)."

-"הלוואי ושני דברים: אשתי חשבה עלי והכינה לי ארוחה חמה, הבת היחידה שלי לא הלכה עדיין לישון ואני אוכל לפגוש אותה ולומר לה לילה טוב."

-"איזה כיף, יהיה עכשיו ארוחה חמה וטעימה ושיחה נעימה"

-"אני לא נכנס הביתה כשאני לא רגוע לגמרי"

-"מקווה שיהיה רגוע ונעים, ארוחת ערב נחמדה והעיקר אשה רגועה ושמחה"

-"אם אני חושב… אני לוקח נשימה עמוקה, מסתרק ומעלה חיוך, ונכנס עם כל הכוח והשמחה לבית…"

-"וואי וואי… מעניין מאוד מה קורה עכשיו בבית… איך היה עם אשתי בעבודה??? (במידה ולא הספקנו לדבר אחר עבודתה) הילדים אחרי מקלחות, אכלו ארוחת ערב? אני אספיק ערבית בשבע וחצי או רק באחת עשרה? מה אוכל לעשות למען אשתי שתהיי רגועה ושמחה…? כמה שניות מסדר את עצמי, מסתרק וכו', שלא אראה מוזנח (אשתי והילדים לא אוהבים) נושם נשימה עמוקה… ויאללה נכנסים לחיים, עוד יום"

יש הרבה מה ללמוד מהתגובות האלו.

מאחל לך, מכל ליבי
זוגיות מאושרת ומעצימה.
הרב משה עמר
מו"צ ומדריך חתנים אישי
>>כאן בשבילך! כדי שתגיע הכי רגוע ליום חתונתך.