מכיר את הסיטואציה הזו של שעת ההשכבה של הילדים?
אז מתחילה מלחמה. אתה רוצה שהילד ילך לישון, והוא רוצה להמשיך לשחק; אתה מורה לו ללכת לישון, אבל… זה לא ממש קורה.
מה אפשר לעשות כדי שהוא יקשיב לך וילך לישון?!
או לעיתים בבית, כשיש התנגשות בין הרצונות של הצדדים, אתה מעוניין שהרצון שלך יתממש, אבל זה לא תמיד קורה.. מה אפשר לעשות כדי שזה כן יקרה?!
הסוד הוא: לבצע טכניקה של חיבור והובלה.
איך מבצעים טכניקה של חיבור והובלה? |
קודם כל, נכיר בכך שקיימים שני סוגי שכנוע.
שכנוע חיצוני ושכנוע פנימי.
אם, לדוגמא, אני רוצה שאתה תכין לי קפה, אני יכול להשתמש באחת משתי הדרכים:
שכנוע חיצוני – אני יכול להורות לך, או ליצור מניפולציה שתגרום לך להכין לי קפה, אבל אתה, בתוך תוכך לא רוצה להכין, אלא אתה מוכרח להכין.
שכנוע פנימי – אני יכול ליצור מצב, בו אתה תרצה להכין לי קפה. כאן הכנת הקפה נובעת מהרצון הפנימי שלך, ואתה תעשה זאת בשמחה.
וההבדל בין המקרים, הוא הבדל של שמיים וארץ.
ניתן לראות זאת גם בעסקים.
יש עובד שעובד בעסק מתוך שכנוע חיצוני – הכסף שהוא מקבל מבעל הבית. הדבר מתבטא בהתנהלות שלו שהיא ב'ראש קטן', ושהוא עושה למען העסק רק את המינימום ההכרחי.
לעומת זאת, יש עובד שפועל בעסק מתוך שכנוע פנימי – הוא מרגיש חלק מהעסק וחלק מההצלחה שלו; הוא מגדיל ראש ועושה מעל ומעבר.
שכנוע פנימי, מתוך רצון, מתרחש בעיקר כשיש חיבור וקשר טוב.
נסביר זאת בדוגמא.
שעת ההשכבה מגיעה. הילד שלך שקוע במשחק, ולא רוצה ללכת לישון. אתה רוצה לגרום לו ללכת לישון.
ראשית, חשוב שתשים לב שיש כאן פער בין הרצונות שלכם. הוא רוצה להמשיך לשחק, ואתה רוצה שהוא ילך לישון.
יתכן מאוד, שבאופן טבעי תדבר בעיקר על מה שאתה רוצה, [שהוא ילך לישון] ולא על מה שהוא רוצה [להמשיך לשחק].
כשאתה אומר לו: 'ללכת לישון!' מיד נוצרת אצלו התנגדות. במילים שלך, אתה מגדיל עוד יותר את הפער שכבר קיים בין הרצונות שלכם.
למה אנחנו נופלים בטעות הזו?
הטעות נובעת מהנטייה הטבעית שלנו להגיע מיד למטרה שאותה אנו רוצים להשיג. אנו ממהרים לתוצאה הסופית, ומדלגים על הדרך שמובילה למטרה. וכשאנחנו מתמקדים רק במטרה, אנו בעצם מאריכים לעצמינו את הדרך.
כעת, אחרי ההבנה הזו, צריך לעצור ולחשוב: איך אני משיג את המטרה הזו בדרך אחרת?
בדרך כלל, תחילת הדרך להשגת המטרה, לא תואמת כלל למטרה עצמה.
נחזור לילד, ונבנה דרך שונה, שבסופה נייצר שכנוע פנימי, שיוביל להשגת המטרה.
שלב א': חיבור
הילד משחק. שב לידו, ותתחיל להשתתף אתו במשחק. תאמר לו: 'מוטי, מה נשמע? איך הולך? מה אתה בונה עכשיו?'
[שאלה: שנייה, אתה רוצה שהוא ילך לישון, אז למה אתה משחק אתו?!
תשובה: כי אני רוצה קודם להתחבר אליו, ליצור ביני לבינו חיבור טוב. כרגע עוד לא הגעתי למטרה שלי, אני עדיין בשלב החיבור.]
ואז, כשאתה איתו באותו ראש, שטים יחד באותה הסירה,
ואתה אומר: 'וואי, איזה יופי! כמה זמן לקח לך לבנות את זה?' ומשתף אתו פעולה,
מתחיל להיווצר החיבור בינכם. יש חיבור? מעולה!
שלב ב' – הובלה
כעת אתה מתחיל לייצר את השינוי. אתה אומר לו:
'בנית כל כך יפה. אתה רוצה גם מחר לבנות ככה יפה?
אתה רוצה שיהיה לך מחר גם כן כח לשחק? מה אתה אומר?
הנה, בא נשים את המשחק בצד. זה בסדר שנשים את המשחק כאן ליד הארון?
יש עוד משהו שחסר לך כדי שתוכל לישון ברוגע? שלא תצטרך לחשוב עליו בלילה?
[שים לב, אתה מראה לו כל הזמן כמה שאתה דואג לו ואתה איתו. אתה באמת דואג לו ואיתו.]
הנה, קח את האיש הזה של הלגו, שים אותו לידך מתחת לשמיכה'.
ופתאום הוא נפתח, ומספר לך שהוא חושש שאחותו תפרק לו את המשחק, ושהוא ישכח משהו, ועוד ועוד. החיבור ביניכם כעת עמוק יותר.
אחרי שעזרת לו, אתה אומר לו: 'עכשיו, תלך לישון'. הובלה.
בכמה הגדלת את הסיכויים שהוא ילך לישון???
כשאתה ממוקד מטרה לגרום למישהו לשנות משהו, תזכור שהמטרה שלך, היא לא המטרה שלו. וכדי שהוא ירצה את המטרה שלך, אתה צריך לייצר אתו חיבור עמוק, דרך המטרה שלו. חיבור והובלה.
את הרעיון הזה מביא השל"ה הקדוש, לגבי יעקב אבינו בבריחתו מלבן.
מה חתן טרי יכול ללמוד מיעקב אבינו? |
כשיעקב עבד אצל לבן, היה שלב מסוים בו הוא הבחין שפני לבן כבר "איננו אתו כתמול שלשום". באותה עת, הוא גם קיבל נבואה לשוב לארצו ולמולדתו. "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך".
והנה, כשיעקב מזמן את רחל ולאה אל השדה, הוא מתחיל לספר להן באריכות שהוא מרגיש שינוי מצד לבן, ושלבן לאורך השנים ניסה לרמות אותו, אך אלוקי אביו מנע זאת ממנו ועמד לצדו, ורק בסוף הוא מספר להן שנגלה אליו מלאך בחלום, ואמר לו לשוב לארצו ולמולדתו.
לכאורה קשה, למה הוא היה צריך לשכנע אותן קודם על מעללי אביהן? הדבר הראשון שהיה צריך לומר, לכאורה הוא: 'קיבלתי נבואה, בואו נברח'?
ועונה על כך השל"ה הקדוש, (ויצא אות מד) "אין ראוי לאדם כשירצה דבר מה מאנשי ביתו, שיכריחם על זה על צד הכח והניצוח, אף כי הוא מושל בהם. אבל ישתדל לפתות אותם אל מה שירצהו בתכלית מה שאפשר, כדי שיתעוררו לזה מעצמם. כי זה הוא יותר טוב משיעשו זה על צד הכח וההכרח. ראה כמה הרבה יעקב דברים עם רחל ולאה כדי שיתרצו בטוב לב, ואף על פי שהקב"ה ציווה לו שישוב לביתו".
מדהים!
טיפ מושלם לחתן |
דוגמא נוספת, איך עושים זאת בבית.
יום שישי קצר, אורחים מגיעים לשבת.
הבעל מעוניין שההכנות לשבת יסתיימו מוקדם, כדי שיהיה להם מספיק זמן לנוח,
והאשה רוצה להכין עוד עוגות ועוד סלטים. הוא חושש שההכנות יגלשו עד לרגע האחרון.
אם הוא יהיה ממוקד במטרה שלו: ששעה לפני שבת הכל יהיה מוכן, וברוח זו הוא יעשה פעולות וייתן הוראות, כיצד זה יראה? הוא מגיע הביתה, מתחיל לתקתק עניינים ולתת הוראות. זה עובד לפי התוכניות שלו, אבל האווירה לא נעימה.
מה הוא יכול לעשות אחרת?
ראשית, לחשוב: מהי המטרה שלי? ומהי הדרך אליה? ואז לייצר חיבור והובלה.
נניח שהמטרה שלך היא: שכל ההכנות יסתיימו שעה לפני כניסת השבת, להגיע לשבת רגועים, ושהאשה תספיק לנוח לפני שבת.
כעת, אתה צריך ללכת בדרך הארוכה שהיא קצרה – ליצור חיבור איתה, ואז להוביל את שניכם למטרה שלך.
לייצר חיבור נראה כך – להיכנס למטבח ולהתעניין: 'מה המצב כרגע? איפה את אוחזת? מה את עוד רוצה לעשות? אולי נכין עוד עוגה? את רוצה שנכין גם סלט פירות?' [כרגע המטרה היא לנסות לעזור לה, להתחבר אתה, ולדאוג למטרה שלה. אמנם המטרה שלך היא סדר, אבל כרגע, בדרך אתה מנסה לעשות עוד בלגן :)]
כעת היא מבינה שאתה בצד שלה, ורוצה לעזור לה כמה שיותר, כדי שהשבת תהיה מכובדת ומפוארת, ובמיוחד שיש אורחים. חיבור.
תוך כדי עזרה, אתה אומר לה: 'אולי נוותר בסוף על הסלט פירות, כדי שתספיקי אפילו לנוח לפני שבת?' הובלה.
כאן ישנם הרבה יותר סיכויים שהיא גם תתחבר מעצמה לרצון שלך, ותגרום לכך שההכנות יסתיימו במהירות. אפילו אם אתה מפסיד בדרך עשרים דקות, שווה.
אבל אילו היית בא ואומר לה: 'אני רוצה שתספיקי לנוח, ולכן תוותרי על הסלט פירות, כדי שנגמור מהר את ההכנות' יתכן מאוד שהיית מקבל את התשובה: 'לא רוצה לנוח, מעדיפה להספיק כמה שיותר לפני כניסת שבת'.
לכן חשוב מאוד שתבהיר לעצמך מהי המטרה ומהו התהליך. ולהבין שבדרך כלל התהליך בתחילתו יהיה הפוך מהמטרה הסופית. וליצור חיבור והובלה.
מה הרווחת כאן?
דבר ראשון, באת לעזור לה, והיא מרגישה שאתה איתה ולא נגדה.
היא תרגיש שאתה איתה באמת!
הילד ירגיש שאתה איתו באמת!
[גם המחשבה שלך צריכה להיות במקום הזה, של: לעזור לו להגשים, ולהצליח במטרות שלו.]
דבר שני – כשהיא מרגישה שאתה נמצא באותו רצון יחד איתה, הרבה יותר קל לה להסכים. עכשיו, כשאתה מוביל אתכם לכיוון מסוים, היא מוכנה לשמוע ולהתקדם אליו.[מה שלא קורה כשהמטרות שלכם שונות. אתה רוצה א' והיא רוצה ב', אז למה שהיא תקשיב לך?!]
כי כשאנו פונים לכיוונים שונים, וכל אחד חותר לכיוון שלו, לא נגיע להסכמה. אך כששנינו יחד, באותה הסירה או הרכב, תוכל לנווט אותו לכיוון אליו אתה רוצה להגיע.
