סיפור.
מעשה שהיה ברב חשוב,
שבעת היותו חתן צעיר, יומיים לאחר החתונה.
התקשר הצלם והודיע שכל הפילם של תמונות החתונה – נשרפו.
וזה לא היה כמו בדור שלנו, שאפשר לעיתים לשחזר את הכרטיס… 🙂
ובעצם, אין שום תמונה מהחתונה.
מה אומר חתן צעיר לכלתו במקרה כזה?!
הוא אמר לה:
'שרה, [שם בדוי!] אנחנו – חייבים לחיות יחד בשלום ובאהבה!
כל שאר הזוגות שמתחתנים ומתחילים את החיים, נתקלים לפעמים במקרים של ויכוחים או כעס.
אז, הם מוציאים את אלבומי החתונה, ונזכרים ברגעים הראשונים שלהם יחד, כזוג… כך הם מתעוררים לחיבור מחדש.
לנו, אין את הפריבילגיה הזו. לנו אין תמונות, אסור לנו ליפול למריבות! אנחנו חייבים להיות הכי אוהבים בעולם, כי לנו אין את האפשרות לתקן על ידי האלבומים… '
איזו עוצמה!
זה מה שנקרא: 'לעשות מכל לימון – לימונדה'.
איך הייתה מגיב לסיטואציה הבאה?
וכעת,
אני מזמין אותך להיכנס רגע לסיטואציה הבאה, ולדמיין אותה.
הבן שלך הוא בחור בישיבה קטנה, וידוע לך שהוא לומד טוב.
ביום בהיר אחד, הוא חוזר מהישיבה ומודיע לך שהעיפו אותו מהישיבה לצמיתות.
איך אתה מגיב עכשיו?
זכור,
אתה צריך לשקול את המילים בזהירות, כי אתה יודע שהתגובה שלך כרגע מאוד משמעותית עבורו, ויכול להיות שהיא תהיה משמעותית עבורו לכל החיים…!
בדיוק כזה סיפור שמעתי השבוע, עם תגובה אמיתית של האבא, ולהיכן היא הובילה.
בחור בישיבה קטנה, נזרק מהישיבה.
הוא שב הביתה בבושת פנים, לא יודע איך לספר זאת לאבא…. כיצד הוא יגיב?!
למחרת בבוקר, לא הייתה לו ברירה.
הוא נאלץ לספר לאבא, בבושה וחשש, שהעיפו אותו מהישיבה.
איך אבא שלו בחר להגיב?
הוא אמר לו:
'לא נורא, מה שקרה קרה. אבל דע לך שאתה הרווחת כאן יתרון עצום! כשאתה תהיה גדול, אתה תהיה היחיד שיוכל להבין באמת את הנפש של בחור שעף מהישיבה. אתה תוכל לעזור לו הרבה יותר מאחרים; שלא עברו את מה שאתה עברת. אתה לא תעיף בחורים בקלות, כי אתה מבין מאוד את המשמעות'.
מיותר לציין כמה בטחון, תקווה ושאיפות קיבל הבחור במילים הללו.
כיום, אותו בחור (שכבר גדל) עוסק עם בחורים, ומצליח לייצר איתם חיבור עמוק, במקום שאחרים לא מצליחים!
איזו עוצמה של אבא, ואיזו יכולת מדהימה של מינוף הכישלון, של מנהיגות – לראות קדימה, מעבר למשבר.
היסוד הזה טמון גם במאמר חז"ל: 'אין אדם עומד על דברי תורה, אלא אם כן נכשל בהם'! בשביל לעמוד ולהבין את דברי התורה, צריך להיכשל בהם! משמע, הכישלון הוא חלק בלתי נפרד מהלימוד להבא.
ואתה,
כבעל וכראש המשפחה, מסוגל לשנות את המבט, וליצור אווירה, השראה, ולהפוך כל מקרה לחוויה.
כי ההבדל בין גבעה להר גבוה, תלוי רק בנקודת המבט של המתבונן.
טוב, אז איך עושים זאת למעיישה?
נדרשות שלוש יכולות:
- א. יכולת עיכול מהירה של המצב; להפנים שמה שקרה קרה, ולהתקדם משם.
- ב. להתבונן על הנקודה או החלק הטוב שיכול לצאת מהעניין.
- ג. לשדר את המסר הזה כלפי חוץ, בביטחון, ברוגע, ובצורה ברורה.
לדוגמא:
חזרת הביתה בליל שבת, ויש הפסקת חשמל, מה עושים?
במקום לילל ולהתעצבן 'למה זה קרה', ביכולתך לשנות נקודת המבט, ולהגיד: 'באו נרגיש איך חיו פעם, לאור נרות! איזו חוויה מרגיעה ומיוחדת…!'
המינוף יעיל גם למקרים קטנים שקורים בבית, כמו ילד ששבר כמה כוסות, או אגרטל יקר.
גם כאן חשוב לזכור שמה שקרה – קרה, ואדרבא יש לך כאן אפשרות ללמד אותו זהירות, מכאן ולהבא. זהו לקח שהוא לעולם לא היה לומד, אם לא המקרה הזה.
חשוב לעצמך, באלו מקרים אתה נוהג כיום בצורה טובה יותר, בגלל שטעית בעבר…?
לכן, גם כשאתה פוגש טעות אצל מישהו אחר, אם זו אשתך או הבן שלך, תן לה עידוד, תן לו תקווה. מנף את הטעות או את התקלה הזו למשהו טוב, להפיק תועלת לחיים טובים יותר.
אסיים בסיפור אמיתי, שממחיש היטב את הרעיון
הגאון הגדול רבי משה שמואל שפירא זצ"ל, ראש ישיבת באר יעקב, היה ידוע במיוחד בנתינת מחמאות לאשתו, הרבנית. בני הבית ידעו שבכל סעודה הוא יודע כיצד לשבח אותה, על הצד הטוב ביותר, ולקלוע בדיוק לדבר שהיא מצפה לשמוע.
פעם, בסעודת הבוקר של יום השבת, התברר שהטשולנט שהכינה הרבנית נשרף כולו. כל בני הבית היו דרוכים לשמוע, מה יאמר כעת ראש הישיבה לרעייתו, וכיצד ישבח אותה על הטשולנט שהכינה…
הרבנית מגישה את המאכל השרוף, וכולם מביטים בבעל הבית, הטועם מהטשולנט. הוא פונה אל רעייתו בחיוך, ואומר: ׳הרבנית, זיבורית דידך – כעידית דעלמא׳.
את הכישלון הפך הרב ליתרון, למחמאה מיוחדת במינה…
הסוד הוא:
להפוך תקלה – להשראה.
וזאת אתה יכול לעשות, כבעל, כאבא, וכמנהיג המשפחה.
מאחל לך בהצלחה בתפקיד וחיים מאושרים!
באהבה גדולה!
הרב משה עמר
מו"ץ ומדריך חתנים לחיים איכותיים
כאן בשבילך! כדי שתגיע הכי מוכן ורגוע ליום החתונה!
