"תאמין לי, אני לא יודע מה היא רוצה ממני. היא רבה איתי על שטויות! מה הסיפור שלה?"

שמע סיפור,

אולם האוניברסיטה היה מלא בצפיפות.

מאות סטודנטים כבר תפסו את מקומם, וציפו להגעתו של המרצה,

פרופסור בעל שם עולמי, שהרצאותיו המרתקות היו לשם דבר.

הפרופסור נכנס בצעדים מדודים, ורחש עבר בקהל. ההרצאה החלה.

המשתתפים האזינו בדריכות, חלקם רכנו לכיוון המרצה, וחלקם סיכמו בדבקות את דבריו.

רק בקדמת האולם, בצד ימין, נראתה תזוזה בקהל, ומלמולים עצבניים עלו.

בשורה הראשונה ישב סטודנט, שלראשו כובע סומבררו מקסיקני, ססגוני ורחב שוליים.

הכובע ענק הממדים הסתיר ליושבים אחורנית את דמותו של הפרופסור המרצה.

"סליחה, חבר, אתה יכול להוריד בבקשה את הכובע? הוא מסתיר לנו"

ביקש בנימוס הבחור שמאחוריו.

הבחור נענע בראשו ימינה ושמאלה, ולא הסיר מבטו מהמרצה. 

"הלו, גבר, הכובע שלך מסתיר!" כעס עליו סטודנט אחר.

הבחור רק הגיב באדישות, "לא מוריד את הכובע".

"אבל הכובע הענק שלך מסתיר לכולם!" לחשו לו כמה בכעס.

"הוא הסתובב לעברם, ואמר: "אני – יש לי עקרון.

על הפרנציפ אני לא מוריד את הכובע שלי". 

הם ניסו בכה ובכה,

לבקש,

להסביר,

להתחנן,

אבל הלה דבק בתשובה: "על הפרנציפ אני לא מוריד את הכובע!"

סטודנט אחר, קצר רוח וחמום מוח, שלח את ידו, וחבט בכובע,

שעף והתגלגל אל פינת האולם. כולם השתתקו.

על ראשו של הסטודנט,

מתחת לכובע המפואר,

הסתתרה קרחת נוצצת. 🙂

מהסיפור הזה הגיע המשפט הידוע: 

'מאחורי כל פרנציפ יש קרחת'.

לפעמים אתה נתקל ב'פרנציפ' של מישהו,

עיקרון לא ברור,

עקשנות שנראית לך מיותרת,

התנהגות חריגה,

ואתה לא מבין, שהאמת שיש משהו שמסתתר מאחוריה…

לכן, גם כשאתה רואה משהו לא ברור, נסה להבין.

מה טמון כאן, מתחת לפני השטח?

מהו שורש העניין?

מה התירוץ הזה מסתיר? 

וכשתבין מה באמת מסתתר,

מהי הבעיה האמיתית,

רק אז אתה יכול לנסות לפתור אותה. 

לדוגמא,

דמיין לעצמך, שאתה פוגש חתן לפני החתונה שלו, כולו שמח ומבסוט.

אתה ניגש אליו ושואל, "תגיד לי, מאחד עד עשר,

כמה אתה חושב שאתה הולך ליהנות מחיי הנישואין שלך?

והוא, כולו באורות, עונה "שתים עשרה"ֱ

מעולה!

אתה פוגש אותו אחרי שנה, אומר לו,

"נו, באמת, כמה אתה נהנה מחיי הנישואין שלך?"

והוא עונה: "האמת…? שמונה וחצי".

כואב, אה?

בא נמשיך.

אתה שואל אותו "תגיד, מהו האחד וחצי שחסר לך, בשביל שתגיע לעשר?"
והוא עונה, "שמע… אשתי באמת אישה טובה.

מכבסת, מבשלת, מנקה, באמת, הכל טוב.  זה השמונה וחצי.

אבל יש קטעים שבהם קשה לי מאוד".
"אילו קטעים?"
"לדוגמא, חתונות.

לא יודע למה, אבל תמיד לפני חתונות יש לנו מריבות.
או לדוגמא,

ימי שישי. תמיד בימי שישי משום מה יש לנו מריבות".

ולפני שנטפל בבחורצ'יק הזה, 

עכשיו אתה!

אני רוצה שגם אתה תשאל את עצמך את השאלה החשובה הזו.

'כמה טוב לך היום בחיי הנישואין, ומה חסר לך כדי שתגיע לאושר שלם?'

למה זו שאלה חשובה?

כי אם תשים לב, לרוב, החיים שלך חוזרים על עצמם.

אתה חי בתבניות מעגליות,

המריבות שכבר קרו – כנראה יקרו שוב.

הכעס שלך שעלה במקרה מסוים,

כנראה יעלה שוב במקרה הזה.

אבל, הבשורה הטובה היא שאתה לא חייב 'להיתקע' במקום. 

יש לך יכולת כביכול 'לצאת' מהחיים שלך,

לרחף ולהתבונן בהם מבחוץ, במבט מלמעלה.

ולשאול את עצמך

"מהו ה'אחד וחצי' שחסר לך, בשביל שתגיע לעשר?"

עם השאלה הזו, אתה יכול לנסות לזהות מוקדים של קושי שחוזרים על עצמם.

וכשתדע לזהות את הנקודות של הקושי הזה בקשר שבינך לבין אשתך,

הרבה פעמים תוכל להתבונן בהם, ולנסות לפתור אותם בעצמך.

מה זה אומר להתבונן ולנסות לפתור אותם, תכלס'?

זיהית 'מוקש' או קושי?

יופי! 

עכשיו, שאל את עצמך:

מה קורה שם, לפני המריבה?

מהם התהליכים שהובילו למריבה?

איך בפעם הבאה אני אוכל לעצור אותה, לפני שהיא מחמירה?

איך אני אוכל לזהות בשלב מוקדם התפתחות לא טובה, ולדעת לקחת נשימה ולעצור?

אתה גם יכול לשבת עם אשתך בזמן רגוע,

ולהעלות את הנושא בנחת, ודברו בינכם, איך אפשר לפתור אותו?

אתה יכול לשאול אותה,

איזה משפט כדאי שתאמר לה בשעה ש'העסק מתחיל להתחמם', וכך תדעו לעצור מראש?

איזו מילה היא הייתה רוצה לשמוע כשהיא נסערת, שתרגיע אותה?

איזו מילה אתה היית רוצה לשמוע כשאתה נסער, כדי להירגע?

כך תבינו אחד את השני, תדעו לעזור אחד לשני בעת הצורך,

וכמובן, תחסכו מתח מיותר.

כעת, נחזור לבחורצ'יק שלנו, זוכר?

הוא זיהה את הסיטואציה של 'יציאה לחתונה' כסיטואציה שמועדת למתח וכעס. 

נשאל אותו:

תגיד, למה דווקא ביום של חתונה אתם רבים?

אם הוא יענה, שזה קורה כי כל פעם הוא מסכם איתה

שהוא יבוא לאסוף אותה בשעה חמש נניח,

ומייד הם יצאו לחתונה, והיא מאשרת,

וקבוע כשהוא מגיע – היא עדיין לא מאורגנת; ומשם מתחיל המתח.

נשאל: האם קבוע זה ככה?

כי אם כן אולי תחשוב מחדש,

האם נכון עבורכם לסכם על השעה חמש?

אולי כדאי שתחזור הביתה בארבע וחצי?

ועוד שאלה נשאל, אולי יש לה קושי בהתארגנות?

אולי אתה יכול לעזור לה, אם תדאג לוודא שהבגדים, תכשיטים, נעליים,

וכל מה שהיא צריכה לצאת איתו לחתונה, מאורגן מראש?

אולי היא קצת חלשה בתכנון זמנים?

אגב, מכיר את זה שאנשים לא מגיעים בזמן שאתה רוצה לאירוע שלך?

או שהם מקדימים מידי, או שמאחרים מידי…?

אני מכיר אדם אחד, שכשהוא מזמין את קרובי משפחתו לאירועים,

לכל אחד הוא אומר שעה אחרת.

נניח שהאירוע מתחיל בשמונה.

לזה שמקדים בדרך כלל, הוא אומר שהאירוע יתחיל בשמונה וחצי,

ולזה שמאחר – הוא אומר שהאירוע יתחיל בשבע וחצי…

וכך הכל בא על מקומו בשלום, כולם מגיעים בשמונה. אמיתי! 🙂

כעת, נחזור בחזרה אליך,

אצל כל זוג יש מקרים בהם הם נוטים לכעוס ולהתפרץ זה על זה. 

מתי זה קורה אצלך?

ומה אתה יכול לשנות כדי שזה לא יקרה?

לדוגמא:

אם אתה מזהה שבימי שישי תמיד יש מריבות,

שאל את עצמך – למה יש מריבות?

אולי תכננתם להכין ח"י סלטים,

ואתם לא מצליחים להכין שמונה עשרה סלטים ביום אחד…?

אז מה אפשר לעשות?

אולי תפצלו את הכנת הסלטים, להכין כל יום שלוש סלטים.

ואולי תוותרו, ותכינו רק חצי, תשע סלטים…?

אולי תקנו חלק מהסלטים…?

עשו ניתוח וחשיבה מעמיקה

כך, בהתבוננות וחשיבה משותפת, ניתוח והסקת מסקנות לעתיד,

בעזרת ה' תשפרו ותבנו יחד את הזוגיות המיוחדת שלכם.

וישנה כאן עוד נקודה חשובה.

המריבה היא לא תמיד מה שרואים מבחוץ.

הרבה פעמים,

המריבה האמיתית טמונה ומוסתרת בעומק,

ומה שאנחנו רואים בחוץ זה רק את ההשלכות שלה.

ובדרך כלל, כשאתה מתייחס להשלכות, או שאתה מנסה להבין אותן,

וקל וחומר כשאתה מנסה לפתור אותן – אתה לא מצליח לפתור אותן.

אתה מתוסכל,

ורק חושב כמה שהיא קטנונית ורבה איתך על שטויות או דברים קטנים.

ובמקרה כזה,

אתה צריך לחשוב טיפה לעומק.

האם זה באמת מה שמפריע לה?

אולי היא בכלל כועסת על משהו אחר?

איזו 'קרחת' מתחבאת כאן מתחת לפרנציפ?

מה הכוונה?

תאר לך שאתה מארגן טיול בישיבה, קמפ בלע"ז.

מגיע אליך בחור, ומבקש הנחה על המחיר של הקמפ.

הוא רוצה לשלם שלוש מאות ש"ח במקום שש מאות, כי אין לו מספיק כסף.

אתה מסביר לו שהעלות של הקמפ בעיקרון היא אלף שש מאות ש"ח,

והסכום הזה של שש מאות הוא אחרי סבסוד משמעותי של הישיבה.

והוא, בלית ברירה, משלם את השש מאות.

בנסיעה חזור מהקמפ, אתה יושב בספסל שלפניו,

ואתה שומע אותו אומר לחבר שלצידו:

"איזה קמפ דפוק עשו השנה!

המזרונים בבית הארחה היו על הפנים,

והקייקים – בכלל…"

ואתה מבין היטב, שלא המזרנים או הקייקים הפריעו לו.

ההנחה שלא קיבל, היא זו שמפריעה לו…

ואיך זה בבית?

אותו הדבר בבית.

אם אתה רואה שאשתך רבה איתך על שטויות,

ונראה שהיא רק מחפשת על מה להתלונן ולכעוס,

נסה לחשוב.

מה היא מנסה להשיג בזה? 

מה קרה לפני כן, שבגללו היא מגיבה בצורה הזו?

ואגב,

כדאי שתשים לב, מתי זה קורה גם לך מולה.

ביקשת ממנה בקשה כלשהי, והיא דחתה אותך.

הסירוב הזה שלה זה לא נעים לך,

אבל לא נעים לך להודות בכך, ואתה סופג אותו.

ויכול להיות, שיום אחר כך אתה פתאום רב איתה על שטויות ודברים קטנים.

"למה המלחייה לא במקום?" – "ולמה נוגעים ומזיזים לי את התיק?" "ולמה את כל הזמן שמה את הנעליים שלך פה?"

וכשתזהה זאת,

תדע לבוא,

לשבת,

לדבר,

ולפתור את מה שבאמת יושב עליך.

תדע לנסות להבין,

לשאול ולשמוע ממנה,

מה באמת מציק ומפריע לה.

זכור!  

'מאחורי כל פרנציפ מסתתרת קרחת'. 🙂

תעשה עם זה משהו! כן?

מאמין בך!

וחושב עליך תמיד, איך שרק יהיה לך הכי טוב!

הרב משה עמר

מו"ץ ומדריך חתנים לחיים איכותיים!

סגרת וורט? אני כאן בשבילך! כדי שתגיע הכי מוכן בטוח ורגוע ליום חתונתך!