היי, עצור! לאן אתה הולך?

שמע סיפור, 

מוקדם בבוקר, קם זולו ממיטתו.

היה זה יום קטיף התפוזים השנתי,

והוא ידע שכדי שיישארו גם לו תפוזים על עצי הפרדס של הכפר, עליו למהר.

הוא התלבש, הסתרק, נעל מגפיים וחבש את הכובע רחב השוליים. 

הוא לחץ על הידית, אבל… דלת הבית לא נפתחה.

הוא ניסה לדחוף, למשוך, לפרק את המנעול,

אך דבר לא ארע. קולות משונים נשמעו מעבר לדלת.

כשהציץ מהחלון, הבחין להפתעתו בשור מגודל שרובץ על מפתן דלת.

זולו דפק בדלת בעזרת פטיש, כדי להבהיל את השור ולהבריחו.

הוא זרק לו גזר בעד החלון, אולי יתפתה השור לזוז לכיוונו, אך דבר לא ארע.

השור נותר על מקומו, והדלת — חסומה.

השמש כבר זרחה בעוז, וזולו ידע כי בכל רגע הסיכויים שלו

למצוא עוד תפוזים, הולכים ואוזלים. 

"הלו, זולו, איפה אתה? התפוזים כבר נגמרים לך!"

צעק לו מישהו מבחוץ. זולו ניגש לחלון הרחב.

היה זה בוגי, בידיו ארגז עץ עמוס פירות טריים.

"הו, בוגי, טוב שהגעת! השור הזה חוסם לי את הכניסה לבית! אתה יכול לדחוף אותו?" 

בוגי הניח את ארגז העץ, משך בחבל הכרוך על צווארו של השור,

נעזר במקל עץ, אך השור רק נהם, ולא זז. 

"אולי תקרא לניסו הרפתן?

ואולי תלך להביא לו חציר מהרפת?

אולי תנגן לו משהו בכינור שלך, והוא יבוא אחריך?

ואולי תביא את כלב השמירה השחור, שיפחיד אותו?" הציע זולו הנצור. 

"זולו, אח שלי, הרעיונות שלך מצוינים.

אבל אתה יודע מה? אם באמת חשוב לך למצוא עוד כמה תפוזים,

עזוב הכל עכשיו. פשוט צא מהחלון, ובוא!" 

לפעמים, 

אנו עסוקים כל כך בדרך שעלינו לעשות כדי להשיג את המטרה,

עד שאנו עלולים לשכוח או לאבד את המטרה עצמה.

לאיציק היה חשוב מאוד לשמח את אשתו.

הוא ידע שהיא אוהבת טיולים,

ותכנן בעבורה טיול מקסים בצפון הארץ. 

הם קמו לפנות בוקר, אבל איציק היה לחוץ.

"קמנו מדי מאוחר, חבל, אנחנו נפסיד את הנץ ברשב"י!

נו, מהר, לא צריך תכשיטים עכשיו. באוטו תסיימי!"

בדרך הוא לא רצה לעצור בתחנת ריענון, כדי שיספיקו את האטרקציה שתכנן.

הם ויתרו על ארוחת צהריים, כי חבל על הזמן, ננשנש כבר חטיפים בדרך.

וגם, חבל לבזבז זמן על תמונות ופוזות, עוד רגע שקיעה ולא הספקנו את המג'רסה!

בסופו של יום,

סיירו איציק ורעייתו בכל המקומות שתכנן,

ביקרו בכל האטרקציות,

והכל התנהל בדיוק לפי התכנון שלו.

אבל משום מה, הם שבו הביתה בתחושה קשה.

המטרה העיקרית, לשמח את רעייתו ולהנות מזמן איכות, לא הושגה.  

אבי חלם שכאשר יתחתן ויוולדו לו ילדים, בעז"ה,

שולחן השבת בביתו יראה אחרת.

אצלו בבית, תהיה אווירה של שבת.

הילדים ישירו זמירות,

יאמרו דברי תורה,

יספרו חוויות,

וישחקו עם הורים בשעת איכות.

בפועל,

כשנולדו הילדים ובגרו מעט,

הוא היה עסוק מאוד להגשים את החלום שלו:

לנזוף במי שלא שר,

להאיץ בהם לספר פרשת שבוע,

לדרוש שוב ושוב שישבו ליד השולחן בלי לקום.

התוצאה?

המטרה העיקרית אליה שאף – שולחן שבת נעים ונינוח – לא הושגה. 

רוגע כלכלי

לקובי היה חשוב שבביתו ישרור 'רוגע כלכלי'.

אצלו בבית, לא יחששו מכל שיחת טלפון מהבנק,

לא יזרו מהמכולת בידיים ריקות כשכרטיס האשראי לא עובר,

ולא ידאגו מחשבון החשמל או מהמחיר של הטיול השנתי.

"בשביל לא להגיע למצב כזה, צריך לחיות לפי חשבון" הוא הסביר לרעייתו.

"הכל מתחיל כשלא יודעים כמה נכנס וכמה יוצא, ועל מה יוצא.

אנחנו נתנהל בחוכמה, ובעזרת ה' לא נגיע למצבים כאלו".

הם היו מחושבים היטב, תכננו מה להוציא וכמה להוציא על כל קנייה,

מה מותר לקנות ומה לא. 

חשבון הבנק שלהם היה אכן מדושן ומנופח,

אבל את המטרה העליונה,

הוא החטיא. רוגע כלכלי לא היה בביתם.

דודו הוא 'נער מתמודד'.

אביו, שליבו כואב כשהוא מבחין בהידרדרות שלו,

זועק בכאב: "דודו, מה קרה לכיפה שלך?"

"דודו, ככה חינכנו אותך?"

"דודו, שכחת ש…?!"

התגובה של האבא מובנת, טבעית והגיונית.

אבל…

האם היא מקדמת אותו למטרה?

האם היא מקרבת את דודו הביתה, או מרחיקה…? 

מה עושים במקרים כאלו?

איך תוודא שאתה אכן משיג את המטרה שלך, ולא נאבד בדרך?

סוף מעשה במחשבה תחילה. 

התכנון מראש חשוב תמיד,

ובפרט במצבים של יציאה מהשגרה,

קניות חריגות, אירוע, נופש,

או כשאתה עומד בפני התחלה חדשה:

חיפוש כולל, עבודה או תפקיד חדש.

שלב א'.

שב עם עצמך, רצוי בליווי דף ועט, ובדוק: מהי המטרה העליונה שלך?

אווירה טובה, 

שמחה, 

חינוך ילדים לשמחה במצוות, 

חיזוק הקשר הזוגי…

שלב ב'.

לאחר שהחלטת מה המטרה, חשוב מה תהיה הדרך, כיצד תגיע למטרה הזאת.

שלב ג'.

לאחר שהחלטת מה המטרה, ומהי הדרך להגיע אליה, 

בדוק שוב: 

ומה אם הדרך לא תצליח? 

מה תעשה אם שור בר יעמוד לך מאחורי הדלת? 

האם תבזבז זמן להזיז אותו משם, או שתחפש דרך אחרת לצאת מהבית?

מה חשוב לך יותר?

האם חשובה לך אווירה טובה ונעימה,

או שהתוכנית תתנהל בדיוק לפי התכנון שלך?   

האם חשובה לך התקדמות רוחנית,

או דווקא התפתחות כלכלית? 

וכאשר לפתע מתגלה שיבוש בתוכנית,

דברים לא עובדים לך בצורה שרצית,

עצור לרגע, וחשב מסלול מחדש. 

נכון, הדרך הזו לא צלחה,

אבל מה אתה כן יכול לעשות כדי להגיע למטרה?

האם כדאי לך, שווה לך להתעכב על הפרט הזה של הדרך?

האם הדרך הזו עדיין מובילה אותנו למטרה, או שאיבדת כיוון?

כשאתה מודע פתאום למעשים שלך,

מתבונן עליהם מבחוץ,

ומבין שלעיתים האינסטינקטים שלך פוגעים בך,

אתה מסוגל להתגבר עליהם, ולפעול לפי צו השכל וההיגיון.

עכשיו, אחרי שקראת עד כאן,

משימת בונוס למתקדמים.

האם יש תחום בחיים שלך שאתה לא מרוצה ממנו?

שהיית רוצה לשפר אותו?

מה עשית עד עכשיו כדי להתקדם בו?

חשוב לרגע, האם הדרך בה פעלת הייתה הדרך הנכונה כדי להגיע למטרה,

או שהיא רק מרחיקה אותך מהמטרה…?

מאמין בך! 

אתה מסוגל!!

אתה תגיע רחוק!!!